<h1>אהל מועד שער עירובין דרך ג'</h1>
<h2>דף ט:</h2>
וכן חצר גדולה שנפרצה וכותלי קטנה נכנסין לתוך הגדולה ועירבה הגדולה לעצמה וקטנה לעצמה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהקטנה כפתחה של גדולה ואם אין כותלי קטנה נכנסין לגדולה כל א' מותרת לעצמה.
<h2>דף יב.</h2>
פרצה אוכלת ראש שני כותלים אם היא יותר מג' צריך למעט אותה פרצה ומיהו בכל מקום אחר שיש פרצה ביותר מג' טפחים ועד יו"ד אמות אם היה העומד כפרוץ א"צ כלום.
חצר שיש לו ג' כותלים עושה שני פסים גבוהים יו"ד ולכל צד נותן פס א' ואין צריך עובי כל א' מהם אלא כחוט הסרבל ואם עשה מצד א' פס רחבו ד' וגובהו יו"ד אינה צריכה כלום בד"א כשלא היתה הפרצה יתירה מיו"ד [אבל היתה הפרצה יתירה מיו"ד] צריך לעשות צורת הפתח או ממעט הפרצה דופן שלישי אינו ניתר אלא בעומד מרובה על הפרוץ או בצורת פתח וכבר כתבנו בני"א מדרך א' שאפי' צורת פתח לא יועיל בשאר דפנות אם הפרצה יתירה מיו"ד פס ד"א או יותר מתיר בחצר.
לשון ים הנכנס בחצר אם פרצתו יותר מיו"ד ואין בעומקו יו"ד אין ממלאין ממנו בשבת ואסור לטלטל בחצר עשה לה צורת פתח מותר.
<h2>דף טז:</h2>
בשיירה התירו לטלטל ואפי' בהקף של מחיצות רעועות וזהו מחיצה של ערב או של שתי ובלבד שלא יהא שלשה טפחים בין קנה לקנה וליחיד אפי' לשני אנשים (אומ') [אפי'] בישוב נותנין לפניהם בית סאתים במחיצות רעועות כאילו. שלשה ישראלים נעשים כשיירה ונותן להם כל מה שהם צריכין אפי' במחיצה רעועה, שיעור בית סאתים מאה אמה על חמישים שהם שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים כחצר המשכן.
<h2>דף יז:</h2>
עושין פסין לביראות ד' דיומדין נראין כח' ואמה רחבן בכל צד וצד ונמצאת אמה לכאן ולכאן ולא עשו התר זה אלא למצוה בלבד ולבאר הרבים שמימיו ראוין לאדם ושיעור ריוח שבין הדיומדין יו"ד אמות ובשיעור יותר מיו"ד אסור ומותר להרחיק הפסין מן הבאר ולהרבות בחלל שבין הפסין לבאר ובלבד שירבה בפסין שלא יהא ריוח יותר מיו"ד בין א' לחבירו (וכל) [כלו] המים נאסרו המחיצות חזרו ובאו להתר הראשון.
<h2>דף כב:</h2>
אין בקיעת הרבים מבטלת כח המחיצות בכל שיש שיעור של תורה וזהו כל שיש לה שלש מחיצות ודוקא בחצר או במבוי אבל ברה"ר מבטלת מחיצות העשויות שם וע"ז הטעם אמרו [ע"א] ירושלים אלמלא דלתות ננעלות בלילה חיבין עליה ומיהו הגאון ר"י שפסק במבואות המפולשין אפי' לרה"ר שא"צ אלא צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן כמו שנתבאר ואע"פ שהשערים מכוונים זה כנגד זה למדנו שאין הילוך הרבים מעכבת בו שכל בענין זה אין בקיעת הרבים מבטלת המחיצות ומיהו בעל ההשלמה או' דדוקא כשאין שם דרך סלולה לרבים אלא שלפעמים בקעי רבים.
<h2>דף כג.</h2>
גנה וקרפף שלא הוקפו לדירה דבר תורה רה"י הוא והעמידוהו חכמים על דינו והתירוהו לטלטל בכולו אפי' אין בו שומירה ולא בית דירה ובלבד שלא יהא בו יתר מבית סאתים ושאין צלעי האורך יתרין על א' משנים בצלעי הרוחב שלא למדנו בקרפיפות לעשותן כחצירות אלא מחצר המשכן שהוא מאה על ן'. היה יתר מבית סאתים עשאוהו ככרמלית שלא לזרוק ולטלטל בו אלא בד' אמות.
<h2>דף כד.</h2>
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה מותר לטלטל בכולו ואפי' לא הקיף בו לשם דירה אלא יו"ד אמות דיו בכך [כ"ג ע"ב] ולעולם קרפף אפי' פחות מבית סאתים אסור לטלטל ממנו לבית דירה שלו ויש מתיר בזה ודעת הראשון עיקר. חצר וקרפף יתר על בית סאתים שהוקף לדירה ונתמלא מים במקצתו אם היו ראוין דינן כפירות ואין מטלטלין בחצר כלום ואם עכורין ואינן ראוין דינן כזרעים [כ"ג ע"ב] וחצר או קרפף שרובן נזרע הרי הם כגנה ואסור שדירתו בטלה בזרעים והרי הוא כגנה ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע [כ"ד ע"א] וכל שלא נזרע אלא מיעוטו מותר אע"פ שהנזרע יתר מבית סאתים אלא יותר שאפי' מקום זרע שיתר מבית סאתים אסור ובכאן אפי' מה שלא נזרע אסור דהוי כחצר פרוצה למקום האסור לה ואפי' מאיש א' אסור קרפף יותר מבית סאתים והקיפו שלא לדירה במחיצה פחותה מיו"ד ובא אחר והשלימו ליו"ד לשם דירה וקני בו.
<h2>דף כה.</h2>
אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בכולה שהואיל ויש לה ג' מחיצות אומ' ברוח רביעית פי תקרה יורד וסותם אבל גשרים המפולשין אין מטלטלין תחתיהם שאין אומר' בשתי מחיצות פי תקרה יורד וסותם.
בית סאה בג' מחיצות ופרוץ ברוח רביעי אמרינן פי תקרה יורד וסותם והוי מיעוט [ע"ב] ואם התקרה על העמודים אין אומ' בו פי תקרה יורד ואינו מיעוט אע"פ שאין אנו צריכין לדין זה אלא ברוח (אחרת) [אחת]. קרפף שהוא פרוץ ברוח רביעי הרי הוא אסור ואין מועיל בו לחי ולא פסין אלא צריך עומד מרובה על הפרוץ ושלא תהא הפרצה יתירה מיו"ד קרפף בית סאתים מוקף שלא לשם דירה ונפרץ לחצר ביתר מיו"ד או שהפרוץ מרובה על העומד ונשארו לחצר פסין חצר מותרת וקרפף אסור לפי שמקום פרצה מיותר עכשיו על בית סאתים אבל כל זמן שהקרפף מותר א"א לחצר שתאסר ואפי' נפרצה במלואה שהרי הוא במקום המותר לה שהם גגות חצירות וקרפיפות רשות אחת הן כמו שנתבאר.
<h2>דף כו.</h2>
קרפף יותר מבית סאתים מוקף לדירה ובאותו הקף בית מיוחד לפירות או לכלים על דעת שלא לדור בו אדם כנגד אותו הבית דינו כפרוץ וכן המבוי הסתום משלש רוחותיו הניתר בלחי או בקורה או בצורת פתח צריך שיהא בג' רוחותיו סתום לשם דירה ואלמלא כן אין סתימה זו חשובה סתימה אלא גרע דינו מפרוץ (באלו) [דאלו] בפרוץ מועיל אותו צד צורת פתח ובכאן לא תועיל שאין צורת פתח כלום במקום שיש בו סתימה ודיני הקרפיפות מבוארים בח"ג.
<h2>דף פו.</h2>
בור שבין שני חצירות אין ממלאין ממנו בשבת אא"כ עשו לו מחיצה יו"ד בכניסה וצריך לשקוע המחיצה בתוך המים טפח לפי מה שפסק הגאון ר"י.
<h2>דף פז.</h2>
אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה יו"ד בכניסה וביציאה.
<h2>דף צא.</h2>
חצר המשותפת ובתים פתוחים לתוכה מותר לטלטל בחצר כלים ששבתו בתוכה ואסור להוציא מהבתים לחצר אלא בעירוב וגגות וקרפיפות וחצירות הואיל ואין דירתן מיוחדת מותר לטלטל מזל"ז כלים ששבתו בתוכן.
<h2>דף צב.</h2>
גג גדול הסמוך לגג קטן הגדול מותר והקטן אסור והוא שאין לה פרצה יותר מיו"ד ושהכותלים של קטן נכנסין לתוך הגדול.
וכן חצר גדולה שנפרצה וכותלי קטנה נכנסין לתוך הגדולה ועירבה הגדולה לעצמה וקטנה לעצמה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהקטנה כפתחה של גדולה ואם אין כותלי קטנה נכנסין לגדולה כל א' מותרת לעצמה.
<h2>דף צד:</h2>
פרצה אוכלת ראש שני כותלים אם היא יותר מג' צריך למעט אותה פרצה ומיהו בכל מקום אחר שיש פרצה ביותר מג' טפחים ועד יו"ד אמות אם היה העומד כפרוץ א"צ כלום.
בית שנפרץ כולו במילואו אם אין הפרצה יתירה על עשר א"צ כלום אלא רואין פי התקרה כיורד וסותם היתה הפרצה יתירה על יו"ד צריכין שני פסין או פס ד'. בית שנפרץ משתי רוחותיו זה כנגד זה ונעשה מפולש אפי' פרצה פחותה מיו"ד אין אומרי' בו פי תקרה יורד וסותם ואפי' לא נפרץ במלואו עד שישאר שם עומד כפרוץ.
אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בכולה שהואיל ויש לה ג' מחיצות אומ' ברוח רביעית פי תקרה יורד וסותם אבל גשרים המפולשין אין מטלטלין תחתיהם שאין אומר' בשתי מחיצות פי תקרה יורד וסותם.
